טל-אל קהילה בטבע

הלכות חנוכה

(24/11/2009 21:34)

רקע

בבית שני, כשמלכו מלכי רשעה, גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ומצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול.
עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעו מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו את ישראל מידם וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.
וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום בכ"ה בכסליו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד. ונעשה נס והדליקו ממנו נרות המערכה ח' ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו הימים האלו, שתחלתן כ"ה בכסליו, ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס.
והוא מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה. וימים אלו הן הנקראים חנוכה רצה לומר "חנו כ"ה" שביום כ"ה לחודש כסלו חנו מאויביהם. (משנה ברורה סימן תרע)

 

קצת ממנהגי ימים אלו
א. יש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום שבאותן הימים היה חנוכת המזבח. יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית  את האויב.
ב. לזכר נס פח השמן נוהגים בימי החנוכה לאכול מאכלים מטוגנים, כגון: סופגניה, ספינג', לביבות וכד'.
טעם נוסף לשימוש המרובה בשמן, גם להדלקת הנרות, הוא האמירה היהודית לאומות העולם- כי כמו שהשמן אינו מתערבב עם המים אלא צף מעליו כך גם עם ישראל שומר וישמור על ייחדו, ולעולם לא יתערבב עם העמים האחרים.
ג. נוהגים הילדים לשחק עם הסביבונים לזכר אותם ילדי ישראל שהתכנסו יחדיו, למרות גזרות היונים, ולמדו תורה על אף הגזירה, ובכך שמרו על גחלתו של העם דולקת עד למהפך הגדול.
כמו כן הסביבון מסמל את סיבוב גלגל הצרות והגזרות של היונים נגד היהודים שהפך לניצחון ולחג לישראל, ולכן על ארבעת צדדיו של הסביבון מופיעות האותיות: נ ג ה פ (ובחו"ל ש) שהן ראשי התיבות: נס גדול היה פה (שם).

 

זמני הדלקת נרות חנוכה
א. לכתחילה  זמן הדלקת הנרות הוא מיד לאחר תפילת ערבית, בסמוך לצאת הכוכבים (דהיינו לא לפני 17:05), ואם מתפללים ערבית מאוחר בערב, מדליקים את הנרות לפני התפילה סמוך לזמן צאת הכוכבים.
ישנם אשכנזים שנהגו להדליק מיד עם השקיעה (ב- 16:35) לפני תפילת ערבית, וכל אחד ינהג על פי מנהג אבותיו.
ב. מי שלא הדליק מיד בזמן ההדלקה:
יכול להדליק עד חצות הלילה (23:35) בברכה אם ישנם עימו מבני ביתו. אך אם הוא לבד בבית יכול להדליק בברכה עד הזמן שבו עדיין הולכים אנשים בתדירות גבוהה ברחובות הישוב.
ולאחר זמן זה ידליק בלא ברכה.
ג. אם יודע שלא יוכל להדליק נר חנוכה בזמנו, יכול להקדים ולהדליק את הנרות לפני הזמן הנזכר לעיל, אבל לא לפני זמן פלג המנחה (דהיינו 15:38). וידאג להניח מספיק שמן, או נרות מספיק גדולים, על מנת שידלקו הנרות כחצי שעה לאחר זמן צאת הכוכבים (זאת אומרת עד- 17:35).


מי מדליק את הנרות
א. הספרדים נהגו להדליק חנוכיה אחת בלבד, אולם מנהגם של יוצאי אשכנז הוא שכל אחד מבני הבית ידליק.
ב. נשים חיבות בהדלקת נר חנוכה, ומכל מקום אישה יוצאת ידי חובה בהדלקת בעלה, ובת בהדלקת אביה.
ג. אמנם רשאי האב לתת לבתו להדליק, אם היא רוצה, אבל לא תברך על הדלקתה, אלא תשמע את ברכתו של האב ותדליק לאחר מכן את החנוכיה שלה.
ד. ילד קטן מגיל חינוך (6-7 שנים), שנהגו בביתו שכל אחד מבני הבית מדליק חנוכיה לעצמו, ידליק גם הוא ויברך.
ה. אם הבעל נעדר מביתו בעת הדלקת הנר-
אם הוא עתיד לחזור בשעת ערב כשעדין בני ביתו ערים- אשתו תדליק לעצמה בזמן , והוא ידליק בעצמו כשיגיע.
אבל אם בזמן חזרתו לבית כל בני הבית כבר יישנו, אזי ימנה את אישתו שתהא שלוחתו להדליק את הנרות, והוא ישתדל לשמוע ולראות הדלקה במקום בו הוא נמצא .

 

הכנות להדלקת נרות החנוכה
א. מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית (בכוסיות עם פתילות), ומכל מקום להלכה אף נרות שעוה כשרים להדלקה .
ב. יש להניח שמן או נר שידלוק לפחות חצי שעה .
ג. יש להזהר ולהניח את הנרות בגובה שווה, ולמנהג האשכנזים יש להקפיד ולהעמיד את הנרות בשורה ישרה ולא בעיגול.
ד. אין להדליק בחנוכיה מחרס אלא אם כן היא מצופה בחומר אחר, ולא בחנוכיה שהכינו אותה מקליפות לימון בצל או ביצה- משום ביזוי מצוה. ומכל מקום מותר להדליק בחנוכיה העשויה מפקקים או מקליפות אגוזים.
ה. צריך שהחנוכיה תוכל לעמוד מאליה בלא תמיכה של כלי אחר או של יד אדם וכד'. וטוב הוא שכל אדם יטרח ויעשה (יקנה) לו חנוכיה יפה כפי כוחו.
ו. מנהג יפה הוא שכל בני הבית משתתפים בהכנת הנרות/כוסיות השמן לפני ההדלקה, וראוי הוא שהאישה תכין את החנוכיה של המרכזית שמדליק בעלה.
ז. טוב להדליק את הנרות כשבני הבית מקובצים יחדיו כדי לפרסם את הנס.
ח. אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה- זאת אומרת שאם כבו הנרות אין חובה להדליקם מחדש, כי עצם ההדלקה היא המצוה. וראוי להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליקה, אולם אין לברך עליה.

 

מקום הנחת החנוכיה


הקדמה:
בזמן חכמי המשנה היו מדליקים את נרות החנוכה בפתח הסמוך לרשות הרבים (מקום הילוכם של הרבים). אם פתח הבית היה סמוך לרשות הרבים היו מדליקים בפתח הבית מבחוץ, ואם לבית היתה חצר היו מדליקים את הנרות בפתח החצר, וזאת כדי לפרסם את הנס. אך במשך הגלות, כשלחצו עלינו הגויים ולא התירו לנו להמשיך ולהדליק את הנרות בפרהסיא , נהגו להדליק את הנרות בתוך הבית.
בזמננו, שהרבה עלינו ה' את חסדיו והשיבנו אל כור מחצבתנו- אל ארצנו הקדושה, ישנם שהחזירו עטרה ליושנה ומהדרים להדליק ת הנרות בפתח החצר/הבית הפונה למקום הילוכם של העוברים והשבים  (ובכדי שלא יכבו הנרות מניחים את החנוכיה בתוך תיבת זכוכית המיוחדת לכך).
אולם גם לאחר הגלות, בארץ ישראל, נהגו רבים להמשיך ולהדליק את הנרות בפתח הבית כלפי פנים, או בחלון הפונה לרחוב.

 

להלכה
א. יזהרו, הנוהגים להדליק כמה חנוכיות, ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד, כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקים (שאם ידליקו שלוש חנוכיות במקום אחד יראה כאילו הדליק ביום הראשון שלושה נרות).
ב. לכתחילה יניח את החנוכיה מחוץ לבית בפתח הבית או החצר הפונה לרחוב, אם לא יכול (כגון שלא השיג תיבת זכוכית המיוחדת להדלקה, או מי שחושש מגנבים) יניח את החנוכיה בסמוך לפתח הבית מבפנים, ואם רוצה יכול להניחה ליד חלון ביתו הפונה לרחוב.
אם רגיל בכך ואינו רוצה לשנות מותר לו להמשיך ולהניח את החנוכיה עם נרות החג על השולחן במרכז הבית.
ג. לכתחילה יש להניח את הנרות באופן שהשלהבת תהיה בגובה שבין שלושה טפחים (דהיינו 24 ס"מ) לעשרה טפחים (שהם 80 ס"מ) מהקרקע. בדיעבד אם הניח מתחת לג' טפחים או גבוה מי' טפחים יצא ידי חובה.
ד. מצוה להניח את החנוכיה בטפח (8 ס"מ) הסמוך לפתח הבית משמאל לנכנס, כך שמזוזה מימין לנכנס וחנוכיה משמאלו, וכשהוא נכנס לבית הריהו מוקף במצוות  .
ה. בכל מקרה לא ידליק את הנרות במקום בו הם עלולים להיכבות.

 

סדר הדלקת הנרות
א. בלילה הראשון מדליק נר אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה נרות. כמו כן בכל לילה מדליק גם את השמש, וידאג שהוא יהיה מובדל משאר הנרות.
ב. בלילה הראשון מברך שלוש ברכות: "להדליק", "שעשה ניסים" ו"שהחיינו וקיימנו".
מהלילה השני והילך מברך רק את שתי הברכות הראשונות .
ג. הספרדים וחלק מהאשכנזים נוהגים לסיים את הברכה הראשונה במילים: "להדליק נר חנוכה", ואילו רוב האשכנזים מסיימים במילים "להדליק נר של חנוכה".
ד. אין להפסיק בדיבור בין הברכות להדלקה. ואם דיבר שלא מענין ההדלקה יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ויחזור ויברך את ברכת "להדליק", וידליק.
ה. המנהג המקובל ברוב קהילות ישראל הוא שיניח את הנרות מימין לשמאל על גבי החנוכיה, וידליק משמאל ימין כך: לילה ראשון- 1 _ _ _ ש _ _ _ _, לילה שני- 2 1 _ _ ש _ _ _ _, לילה שלישי-3 2 1 _ ש _ _ _ _, וכן הלאה.
גם אם השמש נמצא באמצע החנוכיה וגם אם הוא בצידה, אם הוא לא הנר שבעזרתו מדליקים, הוא הנר האחרון שמדליקים אחרי הדלקת נרות החובה .
יש לזכור שכל זה הינו לכתחילה, ולמעשה בכל צד שיתחיל להדליק יצא ידי חובה.
ו. לאחר שהדליק את הנר הראשון של אותו הלילה יאמר "הנרות הללו", ויגמור את הדלקת שאר הנרות בעודו אומר זאת. והנוהגים לומר מזמור זה לאחר הדלקת כל הנרות ימשיכו במנהגם.
ז. נהגו האשכנזים לומר לאחר ההדלקה פיוט "מעוז צור". והספרדים נהגו לומר "מזמור שיר חנוכת הבית" ו"למנצח בנגינות מזמור שיר", וכסגולה לשמירה אומרים שבע פעמים את פסוק "ויהי נועם...", וכן את מזמור "יושב בסתר עליון".

בערב שבת
מדליקין נר חנוכה תחלה ואח"כ נר שבת, ומברך עליהם כמו בחול.


במוצ"ש
בבית הכנסת ידליקו נרות חנוכה לפני ההבדלה.
בבית הספרדים נהגו להדליק לפני ההבדלה, והאשכנזים נחלקו חלקם מדליק לפני הבדלה וחלקם לאחר ההבדלה, וכל אחד יעשה כמנהגו.


אלו הם עיקרי הדינים, אולם ישנם עוד פרטים ופרטי פרטים שלא הזכרנו,
בכל שאלה שמתעוררת צריך לפנות ולשאול תלמיד חכם שבקי בהלכות החג


בברכת חג אורים שמח
ניר הרמן