מבט מיוחד על צמיחת האילנות. מצורף סדר ט"ו בשבט- כולל הפעלות לילדים ולמבוגרים

(28/01/2010 15:24)

ברכת האילנות – לט''ו בשבט תש''ע

   "חג לפרח, חג ליער, חג לכל אילן" (עודד א.), שרים ילדי ישראל לכבוד ט"ו בשבט שעל-פי המשנה הוא ראש השנה לאילן. לאילנות קיימת גם ברכה מיוחדת שאותה מברכים היוצאים בחודש ניסן לשדות ולכרמים ורואים אילנות מלבלבים. וזוהי לשונה של הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹ-וָה אֱלֹ-הֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָבָר, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם:" מתוך לשונה של הברכה יכולים אנו ללמוד על הברכה שבאילנות.

   הברכה מתחילה באמירה כללית תמוהה. שלא חיסר בעולמו דבר. הגדרה זו, עם כל האמת העומדת אחריה, מהווה אמת כללית שאין בה חידוש. או במילים אחרות, על זה שלא חסר משהו, אנחנו לא אומרים תודה ומברכים, אנחנו בדרך כלל שותקים. המרתק הוא שהלשון הזו של הברכה באה ומלמדת אותנו פרק מהותי בהבנתנו את המציאות. יוצא האדם אל הטבע ורואה את הלבלוב, מיד מתמלא הוא ברשמים של שלמות, העולם שברא הקב"ה יש בו הכל, לא חסר בו דבר...

   עולמה של הבריאה הינו עולם מופלא, מלא באיזונים עדינים של כוחות אדירים, משלב בתוכו גוונים לאין ספור יחד עם חוקים של מימדים שונים של המציאות. כל אלו ביחד, יוצרים את העולם המופלא שרואים אנו סביב. זהו עולם שלא חיסר בו הבורא דבר. לו היה חסר דבר, ולו הקטן ביותר, לו הייתה אי-התאמה ותקלה באחד מן המרכיבים, לא היה העולם הזה קיים, פועם ונושם.

   אבל, אותו מביט הבא לברך את ברכת האילנות, יכול לשאול שאלה חודרת. אולי הבורא בעולמו לא חיסר דבר, אבל, בעולמי שלי, חיסר ועוד איך חיסר, ישנם המון דברים שהייתי רוצה שיהיו לי, שאני חולם עליהם כל העת ומרגיש שהיה מושלם אם היו ברשותי. לכן, העולם יכול להיות מושלם, אבל אני? אני רחוק מכך.

   זוהי מהותה של הברכה אותה מברך האדם – ברכת האילנות. לא סתם אומר אתה שהקב"ה לא חיסר דבר, אלא, כדי ללמד קודם כל את עצמך שכל המציאות אינה חסרה דבר, ואתה חלק מן המציאות, לך באמת לא חסר דבר. "לא חסר לי דבר" -  זוהי נקודת המוצא אותה צריך היהודי לאמץ ללבבו ולעצמו. אותן תחושות שמעוררות אותו לחשוב ש"אין לי" ו"חסר לי" , הנן מקפצות קטנות להביט כלפי מעלה וקדימה, לחדד מה ואיך צריך להתקדם, לאן צריך לצעוד כדי להתפתח. רמזים קטנים ועוקצים צריך כדי להתעורר לצמיחה וזה מה שפועלת עליו תחושת החיסרון.

   האילנות צומחים, גדלים ומתפתחים וזוהי מעלתם על פני מדרגת הדומם. דרך הצמיחה של האילנות היא בהרחבה של תאיהם. ישנו תא אחד ההופך לעוד ועוד תאים עם תכונותיו של העץ. מכאן יכולים אנו ללמוד מהי הדרך לצמוח ולהתפתח. תגדיל את עצמך! תוסיף עוד מעצמך וכך תזכה באמת להתרחב. כשהאדם מדמיין וחולם שיקבל משהו מבחוץ לו ואותו יהפוך לחלק מעצמו, טועה הוא בגדול. הצמיחה האמיתי היא מה שתעשה בתוכך ותגדיל מעצמך.

   ברכת האילנות מלמדת בראש ובראשונה שאנו חיים במציאות שאינה חסרה, אלא צומחת ושאנו צריכים למצוא כיצד נהפוך אנו לחלק מאותו תהליך של צמיחה, כיצד להיות אילנות של טוב.

                                                                                                 הרב דורון קולר

                                                                                              רב המושב מאור

מסמכים מצורפים להודעה זו: