הלכות ראש השנה

 

ערב ראש השנה

 

א.         אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפלה, אע"פ שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות, ואין תוקעים בערב ראש השנה.

 

ב.         מכבסים ומסתפרים בערב ר"ה להראות שאנו בטוחים בחסדו יתברך שיוציא לצדק משפטינו.

 

ג.          ויש נוהגים לטבול במקווה בערב ראש השנה.

 

ד.         ויש מקומות שבהם נוהגים לילך על הקברות ולהרבות שם בתחנות, כי בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפלה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים אלא יבקש מה' יתברך שייתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. ואין לילך על קבר אחד ב' פעמים ביום אחד.

 

ה.         ונותנים צדקה לעניים וייתן צדקה קודם שיאמר התחנות.

 

מאכלי ליל ראש השנה

 

א.         נוהגים לאכול בשר שמן (דהיינו איכותי) וכל מיני מתיקה.

 

ב.         מליל ראש השנה ועד שמחת תורה לאחר בציעת הפת נוהגים לטבול את הלחם בדבש, ויש שנוהגים להמשיך ולטובלו בנוסף לדבש גם במלח כבשאר ימות השנה.

 

ג.          יש מדקדקים שלא לאכול בראש השנה ענבים שחורים, אגוזים, ומאכלים חריפים חמוצים או מלוחים.

 

ד.         יהא אדם רגיל לאכול בר"ה רוביא, כרתי, סילקא, תמרי וקרא (דלעת).
וכשיאכל רוביא יאמר: יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו וא-לוקי אבותינו שירבו זכיותינו ותלבבנו,
כרתי- יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו וא-לוקי אבותינו שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו, סלקא- יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו וא-לוקי אבותינו שיסתלקו אויבינו,
תמרי- יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו וא-לוקי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו, קרא- יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו וא-לוקי אבותינו שיקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו
ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש,  ואומרים- יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו וא-לוקי אבותינו שתתחדש עלינו שנה מתוקה.
ויש אוכלים רמונים ואומרים- יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו וא-לוקי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרימון.
וכן נוהגים לאכול ראש של כבש (זכר לאילו של יצחק), או ראש של דג ונוהגים לומר: יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו וא-לוקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב. ואם אוכל ראש של כבש או בשר כבש יוסיף ויאמר: וזה זכר לאילו של יצחק בן אברהם אבינו עליו השלום.

 

מנהגי ראש השנה

 

א.         נוהגים שכל אחד אומר לחברו: לשנה טובה תכתב/י ותחתם/י.

 

ב.         נכון למנוע עצמו מלשמש מיטתו בשני לילות של ר"ה.

 

ג.          וגם נוהגים שלא לישן בראש השנה ביום, ומנהג נכון הוא. אולם לא ישב בטל, כי יושב בטל כישן הוא. והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישון.

 

ד.         אף שהוא יום הדין מ"מ מצווה של ושמחת בחגך שייך גם בו שגם הוא בכלל חג כמו שכתוב: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו", ולכן אוכלים ושותים ושמחים.
אמנם לא יאכלו כל שבעם, למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם.

 

ה.         לאחר האכילה יקבע עצמו ללימוד ואם ראשו כבד עליו יישן מעט אם אי אפשר לו בלא זה.

 

ו.          יש נוהגים לגמור את כל ספר תהילים פעמיים, משום שבספר התהילים ק"נ (150) כך שקריאת הספר פעמיים (300 פרקים) עולה למניין "כפר" (כ-20 פ-80 ר-200= 300).

 

ז.          תשליך- הולכים אל הנהר, או אל הים או אל מקום שממנו נראה אחד מהם ואומרים פסוק: "ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגו'" (מיכה ז, יט), וכן את הנוסח כפי שהוא מופיע במחזורים השונים. 

 

ח.         ר"ה שחל להיות בשבת הספרדים אומרים צדקתך, במנחה. ברם האשכנזים נוהגים שלא לאומרו.

 

תקיעת שופר

 

א.         אישה פטורה (משום שזו מצוה שהזמן גרמא). ואם רוצה רשאית להחמיר על עצמה ולהשתדל לשמוע קול שופר. והנשים הספרדיות לא מברכות על מצווה זו, ונשים אשכנזיות שמברכות על מצוות שהזמן גרמן מברכות גם על מצווה זו.  

 

ב.         יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעים בשופר, ואסור לטלטלו.

 

ג.          כל יהודי חייב לשמוע תשע תקיעות בראש השנה, אולם התרועה שנזכרה בתורה נסתפק לנו אם היא מה שאנו קוראים תרועה או שברים או אם הם שניהם יחד לפיכך, ולכן כדי לצאת ידי ספק צריך לתקוע תשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה) ג' פעמים, ותש"ת ג' פעמים, ותר"ת ג' פעמים.

 

ד.         בשל"ה כתב לתקוע מאה קולות דהיינו שלשים של ישיבה (לפני מוסף), והתקיעות של סדרים (במהלך חזרת הש"ץ של מוסף), ושלשים אחר התפלה, ולהוסיף עוד שבס"ה יהיו מאה קולות.

 

ה.         אסור לדבר בין הברכות לתקיעה, ולפי שצריך לשמוע כל התקיעה מראשה ועד סופה אפילו היא ארוכה מאוד צריך להישמר מאוד מלשוח, וכל שכן מלעשות רעשים שונים שיפריעו למתפללים האחרים מלשמוע את קול השופר.

 

ו.          כשחל ראש השנה בשבת מברכים שהחיינו ביום השני, ובני אשכנז מברכים ביום השני גם כשחל היום הראשון ביום חול.

 

עשרת ימי תשובה

 

א.         הימים שמראש השנה עד יום הכיפורים נקראים עשרת ימי תשובה (עשי"ת), בימים אלו נוהגים להתפלל מתוך הסידור (גם מי שהתפילה שגורה בפיו) בגלל ההוספות והשינויים שבתפילת העמידה.

 

ב.         אם טעה או שהוא מסופק אם אמר "המלך הקדוש", חוזר לראש התפילה.

 

ג.          אם טעה או שהוא מסופק אם אמר "המלך המשפט", אם נזכר קודם שעקר רגליו, חוזר לברכת השיבה ואומר משם ואילך על הסדר, ואם לא נזכר עד שעקר רגליו חוזר לראש. ולאשכנזים פסק הרמ"א להלכה שאם אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" כרגיל כיון שהזכיר מלך אין צריך לחזור.

 

ד.         ואם שכח אחד מההוספות המיוחדות לעשי"ת לכל הדעות לא חוזרים.

 

ה.         בכל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מרבים בתפלות ותחנונים. ואומרים אבינו מלכנו במנחה ובשחרית, מלבד בשבת.

 

ו.          יש להקפיד יותר באכילת דברים כשרים שאין בהם ספק (בשר חלק, אבקת חלב נכרי וכד') בעשרת ימי תשובה אפילו אם אינו מקפיד על כך כל השנה.

 

ז.          ויש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה, וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאי, כי יותר מתחרט כשיודע שעשה משאינו יודע.

 

 

כתיבה וחתימה טובה

לכל תושבי טל-אל

בתוך כל בני ישראל

ניר הרמן

0508-784128

nirhermann@gmail.com