בס"ד                                                                                 ערב ר"ח אדר תשע"ב

 

משנכנס אדר מרבין בשמחה ובעוד כמה דברים!

סיכום ההלכות והמנהגים של חודש אדר ופורים

 

ארבע פרשיות

 

חז"ל תקנו לקרות ד' פרשיות בשנה מר"ח אדר עד ר"ח ניסן לזכרון ד' דברים, והם אלו:

·        הראשונה היא פרשת שקלים לזכרון מצות מחצית השקל שיתבאר בסמוך שהיו מחוייבים ליתן ללשכה לקרבן התמיד בכל שנה.

·        השניה היא פרשת זכור לזכור מעשה עמלק וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה שהיה מזרע עמלק וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה וכדכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים.

·        השלישית היא פרשת פרה אדומה והיא בשבת שקודם פרשת החודש שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות הפסח בזמנו לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו ית' שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה.

·        הרביעית פרשת החודש בשבת הסמוך לר"ח ניסן כדי לקדש חודש ניסן דכתיב בתורה החודש הזה לכם ראש חדשים אבל אין זה עיקר הקידוש כי עיקר הקידוש הוא בעת ראית הלבנה שמקדשין אותו הב"ד ואין הקריאה הזאת אלא מדרבנן, וי"א שפרשת זכור ופרה אדומה חיובם מהתורה.

 

חודש אדר

 

משנכנס אדר מרבין בשמחה בגלל הנס שקרה בו, ובגלל קירבתו לחודש ניסן, חודשו של חג הפסח והגאולה, ומי שיש לו דין עם עכו"ם (דהיינו אינם יהודים) ישתדל לדון איתם בחודש אדר.

 

תענית אסתר

•         מתענים ביום רביעי י"ג באדר מ4:29 עד 18:01.
•         אפשר להקל בתענית זו לעת הצורך, כגון: מעוברות או מניקות או לחולה שאין בו סכנה, ואפי' רק כואבי עינים, שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אח"כ, אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור.

 

הלכות מחצית השקל

נהגו כעת לתת בתענית אסתר זכר למחצית השקל שהיה ניתן בזמן שבית המקדש היה קיים. ושיעורו:
* למנהג הספרדים: שווי מחצית השקל היינו שווי 10 גרם כסף (כ40 שקלים, תלוי במחיר הכסף ביום הנתינה).
* למנהג האשכנזים: שלש מטבעות של 1/2 שקל זכר לג' תרומות שבפרשה, ואם הוסיף לתת עוד שווי מחצית השקל- אשריו וטוב לו.
 

ונותנים עבור כל בן מגיל 13 שנה. ויש שנהגו אפילו לקטנים ואפילו לעובר.

הלכות קריאת "זכור"

 

•        קריאת פרשת זכור י"א שהיא חובה מן התורה, כנ"ל, ולכן יכוונו הקורא והשומעים לצאת ידי חובת המצווה שהיא לזכור ולא לשכוח את אשר עשה לנו עמלק, ומחמת כך נצטווינו למחות את שמו.
•      ראוי שהרב או הגבאי יעוררו את הקהל לפני הקריאה.
•      יש להוציא את ספר התורה היותר מהודר לצורך קריאת פרשת זכור (במקום שיש שניים).
•        כדי לצאת ידי חובת כל הדעות יש נוהגים לקרוא את המילה "זכר" בתחילה בצירה ואחר כך בסגול. והספרדים אינם נוהגים כן.
•         יש אומרים שגם נשים חייבות במצוות "זכור" ולכן יש שנוהגות לבוא ולשמוע את הקריאה ויש אומרים שאינן חייבות.

הלכות פורים

חיוב קריאת המגילה וזמנה

•        כולם חייבים בקריאת המגילה, אנשים ונשים, ומחנכים גם את הקטנים לקרותה, ובלבד שלא יביאו קטנים ביותר שמבלבלים את דעת השומעים.
•        חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולקוראה גם ביום.
  בלילה זמנה - מצאת הכוכבים (השנה 18:06) עד עלות השחר (4:28),
  ושל היום - מהנץ החמה (5:58) עד שקיעתה (17:42).
•        אין לאכול קודם מקרא מגילה.

ברכות המגילה

•       בערב לפני שקוראים במגילה מברכים לפניה שלוש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה ניסים" ו"שהחיינו".
•    ביום - למנהג הספרדים - אינו חוזר ומברך "שהחיינו",
  ולמנהג האשכנזים מברך "שהחיינו" גם ביום.\
•    לאחריה נוהגים לברך "הרב את ריבנו וכו'…" בציבור.
•        כשמברך שהחיינו (לספרדים בלילה ולאשכנזים ביום) נכון לכוון גם על משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.
•         אם לא בירך לא לפניה ולא לאחריה - יצא.
•         בכל מקרה שאינו מקיים מצוות קריאתה כראוי, כגון: שקוראה או שומעה ממגילה פסולה, או מגילה מודפסת, לא יברך.

 

דיני קריאת המגילה

•         קורא אדם את המגילה בין עומד בין יושב. אבל לא יקרא בציבור יושב לכתחילה מפני כבוד הציבור. מכל מקום למנהג האשכנזים בשעת הברכה עומדים.
•         קראה לסירוגין, דהיינו שפסק ושהה, ואחר כך חזר למקום שפסק, ואפילו שהה כדי לגמור את כולה - יצא. אף אם דיבר הקורא באמצע הקריאה - יצא. השומע, אשר לא שמע, אפילו מילה אחת, לא יצא.
•         לכן מי שלא שמע מילה או יותר יאמר בעל פה או מתוך חומש עד שישיג את בעל הקריאה ואפילו אם לא שמע את תחילת הקריאה או סופה יצא בדיעבד.
•         קראה מתנמנם, הואיל ולא שקע בשינה - יצא, אבל אם שמעה מתנמנם - לא יצא.

 

      מתנות לאביונים

•         אחת ממצוות יום הפורים שתקנו חכמים היא מתנות לאביונים ומקורה בכתוב במגילת אסתר: "...ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
•    לכן בין איש בין אשה חייבים לתת שתי מתנות לשני עניים, ע"מ שיוכל להשתמש בהם לצורך הפורים.
•         שיעור המינימום המופיע בפוסקים הוא פרוטה לכל עני, אבל לכתחילה יש לתת שווי שיעור סעודת פת, שזה כחמישה שקלים לכל עני ויש אומרים שזה כשיעור מנת פלאפל שזה כ15 שקלים.
•         מובן שראוי שלא להסתפק בנתינה זו ולהוסיף להרבות כהנה וכהנה.
•     את הנוסף על השיעור הנ"ל ניתן לתת מכספי "מעשר כספים".
•         לכתחילה יש לתת את הכסף ביום הפורים ישירות לעני או קודם הפורים לגבאי צדקה אשר יחלקו את הכסף ביום הפורים.
•         נתן צ'ק לעני ואין הוא יכול לפדותו או להמירו לצורך הפורים, לא יצא ידי חובתו.
•         מי שאינו מכיר עניים יתן "מעות לאביונים" לפני פורים למי שיוכל ליתנם לעני ביום הפורים עצמו, אם לא נתן קודם הפורים ולא ביום הפורים עצמו יתננו לאחר הפורים לעניים.
•         בשבח ריבוי הנתינה לעניים כתב הרמב"ם בהלכות מגילה פ"ב הי"ז:

"מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר: ' להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'(ישעיהו נ"ז)".

 

משלוח מנות

•         חייב לשלוח לחבירו (לחבר אחד) שתי מנות, דהיינו שני מיני מאכלים, שנאמר "ומשלוח מנות איש לרעהו". שתי מנות לאיש אחד.
•         כל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח, ואם אין לו, מחליף עם חבירו, זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו, כדי לקיים "ומשלוח מנות איש לרעהו".

 

סעודת פורים

•         מצוה להרבות בסעודת פורים ובסעודה אחת יוצאים.
•         סעודת פורים שעשאה בלילה, לא יצא ידי חובתו ומ"מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה.
•         טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר: ליהודים היתה אורה ושמחה (אסתר ח, טז) ודרשינן: אורה, זו תורה.
•         נוהגים להתפלל מנחה מוקדמת ואח"כ לסעוד סעודת פורים.
•         רוב הסעודה צריכה להיות ביום ולא כמו שנוהגין: להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה הוא ליל ט"ו.
•         י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל.
•         מוסיפים על הנסים בברכת המזון בברכת הארץ. אם התחיל סעודתו ביום ונמשכה עד הלילה, אומר: על הנסים, כי הולכים אחרי תחלת הסעודה.

 

עד דלא ידע

• חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
•          וי"א דא"צ להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים.

 

שושן פורים

• ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין  המגילה בט"ו באדר.
•         גם אם אדם קורא בי"ד וגם אם קורא בט"ו בחודש חייב במשתה ושמחה קצת בשני הימים.

 

מלאכה

•         אין לעשות מלאכה בפורים, ואין לנשים לכבס וכדו'. ואין להסתפר על ידי יהודי אפילו אם חל יום י"ד בערב שבת . והכל לפי המנהג, ובכל אופן יש להמנע ממלאכה כלשהיא בבוקר אם עושה את הסעודה לפני חצות היום. ואם עושה את הסעודה אחר זמן מנחה גדולה אחר הצהרים - ימנע באותם שעות מלעשות מלאכה.
•         בפורים לובשים בגדי שבת או בגדים יפים אחרים, ולא ילבשו בגדי חול, כי "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". ויש לשים לב ללובשם כבר מערב פורים. ונוהגים להתחפש בפורים.

אבל

•         אבל תוך י"ב חודש על אב או אם, ואפילו תוך שבעה יקיים משלוח מנות, אך לא ישלח להרבה אנשים אלא רק לאדם אחד, ואחרים לא ישלחו לאבל כלל.  ואם שלחו לו יקבל מהם, וטוב שאחד מבני הזוג שאינו אבל יקבל.
•         אבל שהוא עני מותר לשלוח לו מנות בפורים אפילו גדולות ביותר.

 

 

לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר

כן תהיה לנו

 
שאלות תתקבלנה בברכה
בפלאפון: 0508-784128
או באימייל nirhermann@gmail.com
ברכת פורים שמח
 ניר הרמן