ערב יום הכיפורים

א. בקשת סליחה - אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו, אלא אם כן יפייס את חבירו שנפגע ממנו. ובעיקר צריך אדם לבקש מחילה בערב יום הכיפורים מאביו ומאמו.
ולא יהיה הנפגע אכזרי אלא ימחול, ויסיר את השנאה מליבו. ומי שאינו מעביר את השנאה מליבו ביום הכיפורים, אין תפילתו נשמעת.
לכן נוהגים לומר בכל מקרה בערב יום הכיפורים- "הנני מוחל וסולח לכל מי שחטא כנגדי..." כמו שאומרים בקריאת שמע שלפני השינה. וכן האב והאם יאמרו בכל מקרה שהם מוחלים לילדיהם, והבעל ואישתו שהם מוחלים האחד לשני.

ב. להרבות בסעודה - מצוה על כל אדם מישראל, הן איש והן אישה שהגיעו לגיל מצוות, להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים ולאכול יותר מהרגלם.
צריך אדם למעט בעסקיו בערב יום הכיפורים , כדי להרבות בסעודה ביום זה.
נוהגים לאכול דגים בסעודת הבוקר של יום התשיעי.

ג. התרת נדרים - נהגו הספרדים להתיר נדרים בערב יום הכיפורים לאחר אמירת הסליחות או לאחר תפילת שחרית. והאשכנזים לא נהגו זאת.

ד. "כפרות" - נהגו רבים מישראל לעשות "כפרות" בערב יום הכיפורים. יש שנהגו לעשות זאת ע"י שחיטת תרנגול/ת. אולם רוב המחזיקים במנהג זה נהגו לסובב סביב הראש כסף ואותו תורמים לצדקה (לעניים או לתלמידי חכמים שניזקקים לכסף), ואומרים את הנוסח הכתוב במחזורים, ע"פ נוסחי העדות השונות.

ה. עולים לבתי העלמין - יש שנהגו בערב יום הכיפורים לעלות לבית הקברות, אולם יש להקפיד שלא לומר תחנונים, ובוודאי שלא "לדרוש אל המתים" (לפנות אל המת שיושיע) אלא לפנות אל הקב"ה (הקדוש ברוך הוא) שיושיע בזכות המת, או לבקש מהקב"ה שירחם על נשמתו של המת.

ו. מרבים בצדקה - נהגו להרבות בצדקה בערב יום הכיפורים, מכספי הכפרות או/ו בנוסף להם, שהרי ביום הכיפורים נחתמים לחיים או ח"ו שלא, ונאמר בספר מישלי: "וצדקה תציל ממוות".

ז. טבילה במקוה - נהגו הגברים לטבול במקוה,בלי ברכה, לפני תפילת המנחה בערב יום הכיפורים, ועדיף שטבילה זו תעשה אחרי השעה 10:30 בבוקר.
מי שלא יכול לטבול במקוה בים או במעין (כגון חולה או חייל) ישפוך על גופו כ- 13 ליטרים של מים במקלחת.

ח. מנחה - מקדימים להתפלל מנחה לפני הסעודה המפסקת ולהתוודות בה, שמא תארע תקלה בסעודה ולא יספיק לומר את הוידוי.

ט. סעודה מפסקת - בסעודה האחרונה של ערב יום הכיפורים, שנקראת "סעודה מפסקת", נהגו לאכול בשר עוף, ויש להימנע מאכילת מאכלים קשים לעיכול, מבשר שמן, וגברים ימנעו מלאכול מאכלי חלב חמים ומביצים, ונשים תמנענה מאכילת מאכלים שגורמים להקאות כגון שומשום. צריך לשים לב גם שלא להגיע לאכילה גסה ולשכרות.
יש לסיים את הסעודה בזמן כזה שיספיק לו להגיע לבית הכנסת להתעטף בטלית לפני השקיעה. לפני בירכת המזון יאמר בפיו שעדיין אינו מקבל על עצמו את התענית, כדי שאם ירצה עדיין יוכל לשתות או לטעום משהו עד זמן תחילת הצום.
יש לצחצח את השיניים, או לנקותן באופן אחר, לפני תחילת הצום.

י. הדלקת נרות - יש נוהגים להדליק מבעוד יום נר נשמה לעילוי נשמת האב או האם (אם נפטרו).
ומדליקים נר נוסף שדולק לפחות 26 שעות שאפשר יהיה להעביר ממנו אש לנר ההבדלה שבמוצאי יום הכיפורים.
משאירים אור קטן אור נר דולק (בתנאי שאין סכנת שריפה) בחדר בו ישנים הבעל ואישתו, או לפחות משאירים אור במקום שבוקע משם לחדר השינה.
מדליקים נרות בערב יום הכיפורים מבעוד יום (השנה בשעה 16:44) ומברכים על הדלקה זו "ברוך... אשר קידשנו במצוותיו, וציונו להדליק נר של יום הכיפורים", ו"ברוך... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

יא. מפה לבנה - נהגו שביום הכיפורים פרוסה מפה לבנה על השולחן בבית, כמו בשבת.

יב. האב מברך את ילדיו - לפני לכת האב לבית הכנסת נהגו שמברך הוא את הבנים והבנות שיהיו עובדי ה' ושיאריכו ימים (ישנם מחזורים בהם מופיע נוסח מסויים לברכה זו).

יג. "תפילה זכה"/"לך אלי"- יש אומרים שצריך להתוודות גם לאחר הסעודה, לפני החשיכה. ולכן נוהגים האשכנזים לומר "תפילה זכה" לפני אמירת "כל נידרי", והספרדים נוהגים לומר את פיוט "לך אלי", שיש בו דבר וידוי.

ליל יום הכיפורים

א. מתעטפים בטלית - טרם התקדש החג, נוהגים ללכת לבית הכנסת בבגדי שבת. רבים מהאשכנזים נוהגים ללבוש על בגדיהם חלוק לבן הנקרא "קיטל". למנהג כולם מתעטפים בטלית בברכה מבעוד יום, כדי להתפלל את תפילת ערבית כשמעוטפים בה. ומי שלא בירך על עטיפת הטלית לפני השקיעה, יתעטף בה לאחר מכן מבלי לברך.

ב. לימוד - טוב ללמוד ביום הכיפורים את המישניות של מסכת יומא, וכן את מאמרי חז"ל המובאים בסוף מסכת יומא, העוסקים בענין התשובה.

ג.  שינת הלילה - נוהגים לקרוא את ארבעת המיזמורים הראשונים של ספר תהילים לפני השינה.
טוב הוא שינהגו הגברים שלא להתכסות בלילה זה בשמיכות עבות המחממות את הגוף, ובפרט לא לכסות את הרגליים.
האיש והאישה לא ישנו ביחד בליל יום הכיפורים, שהרי לילה זה אסור בתשמיש המיטה ולכן אסרו גם את השינה יחדיו שלא יגיע לידי מעשה, וכן לא יגע באישתו אלא ינהג עימה בכל דיני ההרחקה כאילו היא נידה.

חמשת עינויי היום

חמש פעמים נאמר בתורה שיש לענות את הנפש ביום הכיפורים. ומכאן למדו חכמים, שביום זה ישנם חמישה סוגי עינויים, והם:
א. אכילה ושתיה.
ב. רחיצה.
ג. סיכה.
ד. נעילת מנעלי עור.
ה. תשמיש המיטה.

ובנוסף לאלו החמישה נוסף איסור מלאכה- כל מלאכה שהעושה אותה בשבת חייב, גם העושה אותה ביום הכיפורים חייב. וכן דין מוקצה ביום הכיפורים כדין מוקצה בשבת.

זהו תמצות של ההלכות לכל שאלה יש לפנות לרב פוסק שיכריע

שניזכה כולנו להיחתם בספר צדיקים גמורים לחיים טובים ולשלום. אמן !!!

ליקט ורשם - ניר הרמן